למחרת צלצלה עידית לבַעַל הדירה, ובאה לראות את הדירה.
בדירה
עידית: שלום.
יצחק: שלום. זאת הדירה. זה הסלון, פה המטבח ואלה חַדרֵי הַשֵינָה.
עידית: איפה השירותים?
יצחק: השירותים והמקלחת שם, בסוף המִסדרְוֹן.
עידית: איך מְחַמְמִים את המים?
יצחק: יש דוּד-שֶמש, ויש דוּד-חַשמל.
עידית: טוב. אני רואה שיש גם מזגן.
יצחק: כן. והרהיטים שאת רואה נשארים בדירה: הספּה, הארונות, שולחן הכּתיבה והמיטות.
עידית: יופי. לכמה זמן אפשר לִשֹכּור את הדירה?
יצחק: לשנה אחת, עם אֶפשָרוּת לעוד שנה.
עידית: מה שֹכַר הדירה?
יצחק: 1,200 דולר לחודש, לחצי שנה מֵראש.
עידית: או, זה קצת יקר בשבילי. אני יכולה לִשֹכּור את הדירה עם שוּתָפָה?
יצחק: כן. אין בעיה.
עידית: בסדר גָמוּר. אני אחזור אֵלֶייךָ בעוד כמה ימים.
יצחק: טוב, להתראות.
עידית: שלום.
(מתוך הספר "עברית מבראשית")