סיפור חסידי 

רבי ר' בונם היה מספר לבחורים, שבאו לבקר אותו בפעם הראשונה, את הסיפור הזה:

בעיר קראקא חי יהודי עני ושמו ר' אייזיק בן ר' יעק'ל. לילה אחד חלם חלום. בחלום שמע קול, שאמר לו לקום וללכת אל עיר הבירה ולחפש אוצר מתחת לגשר, שליד ארמון המלך.

זה רק חלום, חשב האיש. אחרי שחזר החלום בפעם שנייה ושלישית, קם האיש ויצא לדרך הארוכה. אחרי זמן רב הגיע אל עיר הבירה. אבל כאשר הגיע לגשר, שליד ארמון המלך, ראה שחיילים שומרים עליו ביום ובלילה.. הוא פחד לחפש את האוצר, אבל כל בוקר היה חוזר אל הגשר ומטייל שם עד הערב.

יום אחד שאל אותו המפקד: "מה אתה עושה כאן? אתה מחפש משהו? אתה מחכה למישהו?" סיפר לו ר' אייזיק על החלו ם שלו. המפקד צחק: "הלכת דרך ארוכה כל כך רק בגלל חלום?! גם אני חלמתי חלום. בחלומי אמרו לי שבעיר קראקא, בבית של היהודי, ר' אייזיק בן ר' יעק'ל, יש אוצר מתחת לתנור. אבל אני לא אצא לדרך ארוכה כזאת רק בגלל חלום. ואיך אמצא את הבית של אייזיק בן יעק'ל? הרי כמעט כל יהודי הוא או אייזיק או יעק'ל?"

ר' אייזיק הודה למפקד וחזר לביתו. בביתו הוא חפר מתחת לתנור ומצא שם את האוצר.

ר' בונם גמר את סיפורו וביקש מן הבחורים לחשוב, מה אפשר ללמוד מן הסיפור.

(לפי "האור הגנוז". מ' בובר)