דָן, נִיר וגִיל הם סטודנטים באוניברסיטת באר-שבע.

הם גרים יחד בדירה שכורה.

כשהתחילה שנת הלימודים הם החליטו מה צריך כל אחד לעשות בדירה:

דן צריך לִשטוֹף את הכלים ולְסַדֵר את הסלון.

ניר צריך לִתלוֹת כביסה ולִשטוֹף רצפה.

גיל צריך לְנַקוֹת את המקלחת, השירותים והמטבח.

אבל... הם לא כל כך אוהביםלְנַקוֹת, לְסַדֵר, לִשטוֹף ולִרחוֹץ,

ולכן הדירה לא כל-כך מְסוּדֶרֶת ולפעמים לא כל כך נְקִיָיה.

יום אחד נכנסו ניר וגיל לדירה ו... ראו את דן שוֹטֵף את הרצפה בסלון.

הם עמדו, הסתכלו וצחקו.

גיל: דן, מה זה? מה קרה? עוד לא הגיע פֶּסַח.

דן: נכון, אבל יש סיבה.

גיל: באמת? מה הסיבה?

דן: בחורה. ענת. דיברתי איתה כל הבוקר, ובסוף הזמנתי אותה לבקר אצלנו.

ניר: אבל הדירה שלנו...

דן: היא תבוא הערב, והיא לא תבוא לבד. שתי חברות שלה יבואו יחד איתה. אז בבקשה תפסיקו לצחוק, ותתחילו לעזור לי בניקיון.

ניר: טוב, אין ברירה. קדימה, לעבודה!

(מתוך הספר "עברית מבראשית")