השקפה זו הייתה גם הבסיס לתורתו של הפסיכולוג זיגמונד פרויד (1939-1856). בספרו "פשר החלומות" מסביר פרויד את עיקרי תורתו: החלום הוא גם חלק מחיי הנפש של האדם וגם תוצאה מהם. חיי הנפש נוצרים מכל הדברים שקורים לאדם – מרגשות, ממחשבות, מפחדים, ממשאלות ומתקוות. חלק מן הדברים האלה ידועים לנו, אבל חלק גדול מחיי הנפש שלנו "מתחבא" ב"לא מודע", וחיי הנפש הלא מודעים מופיעים בחלומות. פרויד טען שבחלום יש מצד אחד משאלות – דברים שאנו רוצים שיקרו לנו, ומצד שני חרדות – דברים שאנו פוחדים שיקרו לנו. תורת החלום של פרויד היא חלק מתורתו השלמה, האומרת שכדי להכיר את האדם יש לחדור לעולמו הפנימי, לעולמו ה"לא מודע".
עפ"י ב. אבי-אייל.