מנַהֵל: ניר, מה קרה? אתה עייף?
ניר: כן, אני מצטער. אני "נורא" עייף.
מנהל: אתה מרגיש טוב?
ניר: כן, אני בסֵדר, אבל לא ישנתי כל הלילה בגלל התינוק.
מנהל: אה... אני זוכר את זה. גם הילדים שלי היו פעם קטנים.
ניר: כל היום התינוק שלנו צוֹחֵק ושֹמֵח, אבל בלילה... חמש דקות אחרי שאנחנו נִרְדָמים– הוא קם. הוא בּוֹכֶה ורוצה לאכול, לשתות...