דויד התקשר אל המשרד כדי לקבוע פגישה:
דויד: שלום, מדבר דויד כהן. אפשר לדבר עם גברת רוּת שַחַר?
רות: כן, מדברת.
דויד: שלום לך. המזכירה כתבה לי להתקשר ולקבוע תאריך לרֵאָיוֹן.
רות: כן. אתה יכול להגיע מחר בשעה 12:30?
דויד: בסדר, אין בעיה.
רות: טוב. תביא בבקשה תעודות מהאוניברסיטה.
דויד: בסדר גמוּר. תודה.
למחרת הגיע דויד לראיון. הוא הִתרַגֵש מאוד, כּמוּבן.
המנהל הזמין אותו להיכנס לחדר.
הוא שאל את דויד פּרָטים שונים על ההַשכָּלָה שלו ועל עצמו.
אחר-כך סיפר המנהל לדויד שהוא מחפש מהנדס צעיר לתַַפקִיד מעניין בּפרויֶיקט החדש. הם דיברו על התפקיד ועל תנָאֵי העבודה.
בסוף הראיון אמר המנהל לדויד: "אני חושב שאתה אדם מוכשר ורציני. אני מקווה שנקבל אותך לעבודה בַּחֶברָה שלנו."
(מתוך הספר "עברית מבראשית")